אם כבר יצאתם לטייל בסוכות: ארבע עגלות קפה שוות במיוחד

רבות נכתב על טרנד עגלות הקפה המשגשגות במרחבי הטבע ובפאתי ערים. יש עגלה המצטיינת במיני מאפים, כזו שמושכת בשל כרי הדשא הרחבים סביבה, ואחדות שייעודן האמיתי הוא קפה מצוין. לכבוד חג הסוכות, חג הטיולים אם תרצו, חזרתי למיטב העגלות שביקרתי בהן בשנה האחרונה. מוזמנים לנסות בעצמכם.

● הכירו את שוק האיכרים הנודד של גוש משגב 
● במושבה הוותיקה מצאנו מאפה מושחת וכוורן שחזר מהשבי הסורי
● בקיבוץ קטן בעמק יזרעאל מצאנו את הסנדוויץ' המושלם

סלט קיץ עם פטל קפוא

בביקור מטעין מצברים במושב עמיקם הגענו לבוטקה. צריף העץ הזה הוא מסוג המקומות שכשנתקלים בהם מתלבטים אם לרוץ ולספר לחבר'ה או לשמור באנוכיות כסוד כמוס. שלט אגבי מצביע על פנייה לעבר חורשה צפופת צמרות, מספר שולחנות פזורים בנונשלנט, כמה מרבצי ישיבה פזורים בין העצים. עושה רושם שתושבי עמיקם הכבירו טוב בחייהם שזכו למקום מופלא שכזה. בדלפק הבוטקה מקבלת את פני הקרואים עלמת חן בחיוך מזמין, כזה שעושה חשק לבקש את כל התפריט.

הכול טעים, טרי ופשוט. עדשת העין חמדה בייגלה שהגיח לוהט מהתנור הקטנטן וגם סלט קיץ שבפסגתו נחה ערימת פטל קפוא - שילוב מפתיע ומנצח של חמצמצות צוננת. צלחת קטנה ומדויקת ובה חריץ גבינה, טחינה סמיכה, ריבת תות שעושים במקום ודבש שנרדה זה עתה שימשה מצע טבילה נהדר לבייגל המנומש. סביבי ישבו תושבי היישוב, שוחחו בניחותה, שתו קפה מצוין מבית קלייה זערורי. כמה יפים ושפויים נראים משם החיים.
הבוטקה תוצרת מקומית, עמיקם

עוגות שהן מלאכת מחשבת

אי אפשר לדבר על טרנד עגלות הקפה בלי להזכיר את אחת הוותיקות, יענקל'ה, שבקיבוץ הזורע. הקפה עשוי לעילא ופוליו מוקפדים, הכריכים מתפקעים מכל טוב ועשויים מלחמים טריים, והעוגות מלאכת מחשבת בטעם של פעם, תחושה נוסטלגית של קפה ועוגה של ארבע אחר הצהריים בקיבוץ, עת היו פוסעים הזאטוטים על כרי הדשא מבתי הילדים אל בתי הוריהם לעונג משפחתי קצר, בטרם ישובו אל המסגרות.

שנים חלפו מאז הלינה המשותפת בקיבוץ הזורע, אבל ביונת אבראל, בת הקיבוץ ובעלת יענקל'ה, נותר הטעם הנוסטלגי של אותן שעות ערבות. את הזיכרונות המתוקים היא טומנת בעוגת שיש פשוטה המתפקעת מטעמים ומזיכרונות, בעוגת שוקולד־פרג דחוסה ונפלאה ובכריכי פרצעל שכיף לנגוס בהם. את העגלה היא קראה על שם אביה, יענקל'ה, שאילו הוא היה חי, לבטח היה מצטרף לפרלמנט ותיקי הקיבוץ שהתגודדו תחת העצים והבריזה המנשבת קרירה.
יענק'לה - עגלת קפה, הזורע

ממרח שמתנפץ בפה ותלולית אבוקדו

בקרון בעמק - קרון האוכל של השף אייל גימשי - ביקרתי עם חברתי רנית, לשעבר בת קיבוץ יפעת, שבעמק יזרעאל. את כוס החלב הרותח של הבוקר שהוגש לה בילדותה אני מציעה להמיר בכוס קפה משובח שלצדו כריך עשוי ביד אמן. היא מגלה מעט ספקנות לגבי ההצעה, בכל זאת שנים נהגה לאכול פת לחם שחרית מרוחה בריבה מקופסת שימורים.

גימשי היה מהראשונים לקבוע סטנדרטים גבוהים של קולינריה מחוץ לתל אביב: הוא הקים מעדנייה בעמק בימים שבהם המושג עוד היה חלום פריזאי רחוק. גם במקרה של קרון האוכל מתכתב גימשי עם רוח הזמן, זו האחראית על פריחתן המבורכת של עגלות קפה וקרונות אוכל במקומות נעימים. ואם בפריחה עסקינן, הקרון ממוקם בתוככי שדרת שיחים פורחים, והפוקדים אותו ישובים סביב ריהוט גן יפה ונהנים מעלוותם הירוקה של שיחים מטפסים. נגסנו בפרוסת לחם שיפון משוחה בממרח שהתנפץ בפה, ועליו נערמה תלולית אבוקדו. היה גם ביס דשן מסנדוויץ' מתפקע מסרדינים כבושים ברוטב חריף נהדר ועוד סלט עלים עם גבינות משובחות ופיצוחים.
הקרון בעמק, גבת

מנות עם טאץ' מיוחד

פתיחה ראויה לבוקר בעמק חפר, מוטב שהייתה מתקיימת בבית קפה מצויץ וסודי באחד המושבים שבצדי הדרך, אולם לא בעמק! עמק חפר התברך במגוון עגלות קפה המציעות ישיבה נינוחה במרחב ירוק, קורטדו שיקי ומוקפד (כן, תתפלאו) ומבחר מהודק של כריכים ומאפים.

 קפה ארטורה / צילום: יפעת כהן

עגלת הקפה ארטורה שייכת לשפית מיה יוספי, וככזאת היא מציגה מבחר מעולה של מנות עם טאצ' מיוחד. מי שמבין ישר מזהה יד טובה במטבח, או במקרה הזה בעגלה. בשל מיקומה של העגלה, בקמפוס מכללת רופין, היא מושכת אליה צעירים לרוב, אבל גם פתוחה בשבת. בונוס נוסף של מיקומה, היא הסמיכות למתחם האמנים "ארטורה", חלל נעים המציג תערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים. בתפריט העגלה, מעבר לסטנדרט של "קפה מאפה" - פיצות טעימות, מאפים מושחתים, סלטים טריים ואפילו אלכוהול שהולך טוב בשעות ערביים.
ארטורה קפה, קמפוס רופין