מיליונר ובעל קשרים בישראל: האם מוחמד דחלאן יהיה השליט הבא בעזה

ככל שעובר הזמן וכוחות צה"ל מעמיקים את פעילותם ברצועת עזה, הולכת ותופסת סוגיית "היום שאחרי" המלחמה מקום מרכזי יותר בשיח הציבורי, ובקרב מנהיגים בישראל ובעולם. בעוד ביטויים אמורפיים כמו "רשות פלסטינית מחודשת" רק מרבים את סימני השאלה סביב הנושא, עולה לאחרונה שוב ושוב שמו של מוחמד דחלאן, בכיר פת"ח לשעבר, כמי שעשוי לחזור לעמדת ההנהגה לאחר מיטוט שלטון החמאס.

● התשובה הצרפתית לסין: יקדמו מסדרון תחבורתי מאירופה להודו 
● מסוכנת יותר וכמעט בלתי אפשרית להריסה: מערכת המנהרות של חיזבאללה בצפון 

לסוגיה הזו התייחס בשבוע שעבר גם בכיר חמאס מוחמד נזאל, כשסיפר לערוץ אל־ערבי הקטרי כי ראש הלשכה המדינית אסמעיל הנייה ומוחמד דחלאן נועדו לאחרונה. על מה הם דיברו - לא ידוע, אבל קשה להאמין שהמלחמה לא עלתה כנושא. דחלאן, שמתגורר כיום באיחוד האמירויות, אף העניק מאז המלחמה רצף ראיונות למגזין טיים, לניו יורק טיימס ולאקונומיסט.

בראיון לטיים הוא שלל תחילה את האפשרות שינהיג את הפלסטינים ביום שאחרי המלחמה, אך מיד לאחר מכן סייג את דבריו: "אבל אני אעזור, אם תהיה ההזדמנות לבנות מחדש את המערכת הפוליטית הפלסטיני. יש לי קרדיט ברחוב הפלסטיני... יש לי קשרים עם כל הארגונים, מה שמאפשר להם להקשיב לי. אבל באופן אישי, אני בהחלט לא אהיה, ולא מעוניין להיות".

האיש של ארה"ב

דחלאן נולד בח'אן יונס ב־1961. שורשי משפחתו בכפר חמאמה, שכיום נמצא באזור ניצנים. הוא גדל כשכן של משפחת רנטיסי, שמוכרת בשל עבד אל־עזיז רנטיסי - אחד ממייסדי חמאס שחוסל ב־2004 על ידי ישראל. עם זאת, דחלאן נחשב כאיש פת"ח.

הוא שימש כמפקד המודיעין המסכל ברצועת עזה בין 1994־2002, ולאורך השנים הוביל את המאבק בהתעצמות המקומית של חמאס והג'יהאד האסלאמי. תחת שרביטו נעצרו רבים מהם, לעתים קרובות ללא האשמות מובהקות, כשהיו כאלה שמתו תוך כדי המעצר.

רצף הטלטלות בחייו של דחלאן החל ב־2007 כשהוא נאלץ לעזוב את עזה לטובת רמאללה, בשל הפיכת חמאס ברצועה. באותה תקופה הגדיר אותו נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש הבן, בתור "האיש שלנו". היו גם שהעריכו כי דחלאן היווה דמות מפתח מאחורי תוכנית השלום של ממשל טראמפ ב־2019, שכונתה "עסקת המאה".

אותה קירבה אמריקאית לא מנעה ממנו להימלט ב־2011 מרמאללה לאיחוד האמירויות, לאחר שהואשם על ידי הרשות הפלסטינית בשחיתות פיננסית ובקשירת קשר נגד מחמוד עבאס (אבו מאזן). מאז, הוא נמצא באבו דאבי ומשמש יועץ קרוב של נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד. דחלאן, שנחשב לבעל יחסים טובים עם בכירי ישראל ואף עם השב"כ, כנראה גם לקח חלק בתהליך שהביא לחתימת הסכמי אברהם ב־2020.

מבחינה מקצועית הוא נחשב איש עסקים, כשהונו מוערך כיום ביותר מ־120 מיליון דולר. ב־1997 נטען כי הוא הפנה כ־40% מהכנסות מעבר קרני הסמוך לעזה (כמיליון שקל בחודש), אל חשבון הבנק האישי שלו. במסגרת הרכוש שלו, דווח כי רכש בית יוקרה בדובאי במחיר של כ־600 אלף דולר, ודירה במגדל בעיר במיליון דולר.

נקי מהשחיתות הנכשלת

במסגרת הראיון שקיים לאחרונה עם ניו יורק טיימס, דחלאן פרס את משנתו לגבי המנהיגות החדשה שנדרשת ברצועת עזה וביהודה ושומרון. לתפיסתו, צריך לקום מנהיג פלסטיני חדש ועצמאי, שיהיה מסוגל להביא לשיקום הרצועה. "לא עבאס, לא חמאס", הוא אמר בראיון. "אנשים חדשים להנהגת הרשות הפלסטינית".

"דחלאן צעיר יחסית (בן 62, דש"א) ולא נחשב חלק מההנהגה המושחתת, הזקנה והנכשלת של עבאס", אומר לגלובס ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב. "הקשרים שעדיין יש לו ברצועת עזה מהווים נכסים מרכזיים עבורו. במדינות המפרץ מעוניינים להיפטר מעבאס, וגם הפלסטינים מסכימים שהוא חלק מהבעיה. לכן, דחלאן יכול להיות חלק מהפתרון.

 מוחמד דחלאן, מחמוד עבאס ואיסמעיל הנייה, ברצועת עזה ב־2007 / צילום: Reuters, Suhaib Salem

"אני לא קונה את דבריו של דחלאן שהוא 'לא רוצה' להיות יו"ר הרשות הפלסטינית", אומר ד"ר גוז'נסקי. "הוא מעוניין שיגידו לו לבוא. הוא נהנה מיתרון גדול: חיבור לכסף, לאמירותים. הם לא יגידו זאת, אבל בעיניהם הוא צריך להיות נשיא הרשות הפלסטינית. זה נותן לו גיבוי מדיני, בין־ערבי, וגם משאבים זמינים. נכס נוסף שלו הוא החיבור המסורתי לישראל".

יש לציין כי רצף הראיונות הבינלאומי של דחלאן מתרחש בד בבד עם התגברות הסיוע האמירותי לרצועת עזה. אותו סיוע כולל בין השאר הבאת בית חולים שדה ברצועה, הקמת מתקני התפלה ומשלוחים הומניטריים נרחבים. בשבת הגיעה לנמל אל־עריש במצרים ספינה עם סיוע הומניטרי בהיקף של 4,544 טונות עבור רצועת עזה, שכלל בעיקר (4,303 טונות) מזון. בתחילת החודש יצאה מנמל ח'ליפה באבו דאבי ספינת בית חולים עם 100 מיטות שצפויה לעגון באל־עריש.

"מבוקש ביותר"

טורקיה, שתחת משטרו של רג'פ טאיפ ארדואן מהווה אכסניה מרכזית של חמאס־חו"ל, ככל הנראה לא מרוצה ממעורבותו של דחלאן במצב הנוכחי. משטרו של ארדואן מייחס לדחלאן מעורבות בניסיון ההפיכה הכושל שהתחולל במדינה ב־2016, מאחוריו עמד לדבריהם הארגון של פתהוללה גולן (FETÖ). בעקבות הטענות של אנקרה נגד דחלאן, הם הציבו אותו ברשימת "המבוקשים ביותר" עם פרס בסך כ־700 אלף דולר על "ראשו".

זו אינה הטלטלה האזורית היחידה שבה מיוחסת לבכיר לשעבר מעורבות. היו שטענו כי דחלאן היה מעורב עמוקות בתכנון ההפיכה ב־2013 של עבדל פתאח א־סיסי נגד נשיא מצרים לשעבר, איש האחים המוסלמים, מוחמד מורסי. בה בעת, עלו דיווחים כי הוא נמנה על המסייעים לגנרל ח'ליפה חפתר במסגרת שלל המאבקים הצבאיים בלוב. זאת, כחלק מסיוע אמירותי נרחב לכוחותיו של חפתר מאז שנת 2011.

"טורקיה לא צריכה להוות בעיה, כי היחסים בין איחוד האמירויות לטורקיה השתפרו", מסביר ד"ר גוז'נסקי. "טורקיה היא מדינה אוטוריטרית, כפי שבא לידי ביטוי לפני כשנתיים כשארדואן החליט לבטל את הטיפול המשפטי בתיק חאשוקג'י כי הנושא נדון אצל הסעודים. מיליארדים אמירותים זורמים בהשקעות לטורקיה, והטורקים מבינים את מקומם - ולא יעזו לעשות דבר".

הבעיה המרכזית, לדבריו, היא מה קורה בתוך הרשות הפלסטינית. "כדי שדחלאן או אפשרויות אחרות יעלו לשלטון, חמאס צריך להיות מוכרע. צריך לרסק את חמאס ולייצר אלטרנטיבה באותו זמן. אם חמאס יימצא ככוח שעלול לאיים על כוח חלופי, תהיה בעיה ואף אלטרנטיבה לא תצמח".