על ההשפעות המרגיעות של המוזיקה על נפש האדם

1

בעידן הדיגיטלי, האצבעות שלנו נודדות בין כותרות, ציוצים, פושים, עדכונים וסרטונים המופיעים על מסכי הטלפונים שלנו. הנטייה הזו, שגבוהה גם בימי שגרה, גוברת בימי צרה, כשהחדשות המזוויעות יוצרות פסיפס של טרגדיות, משברים וויכוחים. להתנהגות הזו יש שם, "גלישה אובדנית", ויש לה השפעה מוכחת, שלילית בעיקר, על מצבנו המנטלי והפיזי.

● 6 הערות|על ההשפעות המרגיעות של המוזיקה על נפש האדם
● 6 הערות|הסדרה הזו היא האירוע הטלוויזיוני של השנה

2

גלישה אובדנית, Doomscrolling באנגלית, הפך למונח נפוץ החל מ-2020, ימי ראשית מגיפת הקורונה. פירושו צריכה אינטנסיבית של מידע שלילי ומלחיץ ברשתות החברתיות ובאתרי החדשות.

לפעולה הזו סיבות רבות: הנטייה האבולוציונית שלנו להתמקד במידע שלילי או מאיים, הדחף שלנו להרגיש שאנו שולטים במצב, חרדת ההחמצה שלנו והתמכרותנו לדופמין, חומר כימי, המתפקד גם כהורמון וגם כמוליך עצבי, האחראים לתחושות המרץ והמוטיבציה שלנו. כן, לגלישה האובדנית יש מאפיינים של התנהגות התמכרותית.

3

השפעת הגלישה האובדנית היא מיידית: היא גורמת להפרשה מוגברת של קורטיזול ואדרנלין, הורמונים שהגוף מייצר במצבי סכנה או מתח. במידה ואלו נמשכים זמן רב, גוברים הדיכאון והחרדה, העייפות הפיזית, תחושת האפתיה והריקנות. בנוסף, ייתכנו גם הפרעות שינה, קצב לב מוגבר, לחץ דם גבוה, בעיות עיכול, הפרעות נוירולוגיות, כאבי שרירים, כאבי ראש, פגיעה ביכולות למידה וזיכרון וחוסר איזון הורמונלי.

4

לשמחתנו, ישנו מדיום זמין, נגיש ונוח, שבעזרתו אפשר להחלים, להתעודד ולכוון את הרוח מחדש: מוזיקה. מזה אלפי שנים, היא משמשת כשפה אוניברסלית המתעלה מעל הגבולות הפיזיים, ומהדהדת עמוק אל תוך הנשמה. היא בת הלוויה שלנו בשמחות ונחמתנו בצער. בימים אלו, בהם אנו מוצפים מכל עבר במסרים ובדימויים קשים מנשוא, מוזיקה יכולה להיות מזור של ממש.

דוגמא שממחישה זאת היטב היא מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת ציריך ב-2013, במסגרתו הם ביקשו לבחון את השפעת המוזיקה על הגוף והנפש. במחקר השתתפו 60 נשים, מגיל 20 עד 30. תוצאותיו הוכיחו כי המוזיקה סייעה באופן ברור ומובהק למערכת הפסיכוביולוגית שלהן להתאושש ממתח גבוה.

5

הפעילות החשמלית במוח נחלקת לחמישה תדרים הנמדדים בהרץ: בטא, אלפא, תטא, דלתא וגמא. מוזיקה איטית, למשל, מחזקת את גלי המוח מסוג אלפא (7.5 עד 14 הרץ), התדר המאפיין מצב רגיעה, ואת גלי המוח מסוג תטא (4 עד 7.5 הרץ), תדר המוח בעת שינה קלה, שנת חלום וכן בזמן מדיטציה עמוקה.

לשם ההשוואה: סירנות עולות ויורדות מעצימות באחוזים ניכרים את גלי הבטא (14 עד 40 הרץ), תדר המוח במהלך ההתנהלות היומיומית, ואלו מתרגמים לחרדה, פחד וערנות יתרה.

6

לא משנה מהן ההעדפות שלכם, קיימות עדויות, היסטוריות ומחקריות, שמוזיקה קלאסית, מוזיקת ג'אז או מוזיקה עם תדרי "סולפג'יו", דוגמת מזמורים גרגוריאניים למשל, משרות מרגוע. בחירת המוזיקה דורשת חיפוש, המשלב העדפות אישיות עם כמה אמיתות אוניברסליות. הנה כמה הנחיות כלליות:

מקצבים איטיים: מוזיקה איטית מורידה לחץ דם ומעודדת נשימה מדודה ועמוקה יותר. היא מסיחה את הדעת מקשיי היום, משפרת את איכות השינה ומספקת ונטיליציה לרגשות. בחרו יצירות או אלבומים עם מוזיקה בקצב איטי עד בינוני.

מוזיקה רפטטיבית: ליצירות עם מלודיות, מקצבים ותמות קבועות יש השפעה מדיטטיבית.

מוזיקה אינסטרומנטלית: ליצירות ללא שירה יש אפקט מרגיע מוגבר כי הן לא מצריכות מאיתנו את המאמץ בפענוח, גם אם הלא מודע, של הטקסט, ומאפשרות למוח לנדוד למחשבות "עצמאיות".

מוזיקת אמביינט: רבים מהמחקרים בנושא השפעת המוזיקה על גוף האדם מוכיחים כי יצירות המשולבות בהן קולות מהטבע, דוגמת גשם, מים, רוח וציפורים, משרות נינוחות.

מוזיקה מוכרת: נסו להאזין לאלבומים שאהבתם כשהייתם ילדים, או שקשורים למסורת ממנה הגעתם, גם אם לא האזנתם לכאלו עד היום.

מוזיקה קלאסית: נסו להאזין לסימפוניות וקטעי סולו לפסנתר או צ'לו.

מוזיקה רועשת ודינמית: השתדלו להימנע מיצירות עם שינויים תכופים במקצבים, בכלים או בווליום. והכי חשוב: נסו להוריד את זמן המסך שלכם למינימום הכרחי.