גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך נקבע שהאזרחים הערבים לא חייבים בגיוס, ולמה הסוגיה כבר לא על הפרק?

השר דוד אמסלם הגיש השבוע עתירה לבג"ץ נגד הממשלה שבה הוא עצמו מכהן, במה שנראה כמעין "הטרלה" או התרסה ● אבל הסוגיה הכללית שהעלה היא כזאת שהעסיקה את ראשי המדינה עוד בשנותיה הראשונות, וגם בהמשך לא בטוח שניתנו לה תשובות מספקות

דוד אמסלם, הליכוד (סרטון ברשת איקס, 31.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
דוד אמסלם, הליכוד (סרטון ברשת איקס, 31.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השבוע, על רקע התסבוכת בנוגע לגיוס החרדים, והחלטת בג"ץ להקפיא חלק מתקצוב הישיבות, הגיש השר דוד אמסלם עתירה שבה דרש שגם ערבים יגויסו לצה"ל. "כמה קל לבג"ץ בשעת מלחמה להיטפל דווקא לחרדים", כתב אמסלם בציוץ שהעלה לחשבונו ברשת איקס. בסרטון שנלווה לציוץ הוסיף אמסלם את ההסבר הבא: "צריך להבין, על פי החוק היום, כל ערבי צריך להגיע ללשכת הגיוס - והפוקד, צה"ל, מחליט אם לגייס אותו... מאז קום המדינה ועד היום זה לא קורה - אבל לומדי התורה הם לצנינים בעיני (בג"ץ)".

המשרוקית | הסכום שיקוצץ לרשויות הערביות הוא "כסף קואליציוני" מימי הממשלה הקודמת?
המשרוקית | האם המדיניות של בן גביר הביאה לרמדאן שקט, ולמה זה חודש שמועד 

שר שמגיש עתירה נגד מדיניות הממשלה שבה הוא עצמו חבר זה בוודאי לא עניין שכיח. כשנזכרים שב־2022 הגיש אמסלם בדיוק את אותה עתירה, ונדחה על ידי בג"ץ על רקע "אי מיצוי הליכים" (כלומר, לפני הפנייה לבג"ץ אמסלם היה צריך להפנות בקשה בעניין לשר הביטחון) - זה מצייר את המהלך כרציני עוד פחות. ובכל זאת, הניסיון לבחון את הטענה של אמסלם במישור העובדתי, ולהבין מהו המנגנון החוקי שמאפשר לצה"ל לא לגייס ערבים - בניגוד, למשל, למה שנקבע לאורך השנים לגבי החרדים - מעלה כי התשובות בסוגיה הן דווקא אינן פשוטות או מובנות מאליהן.

"בסיס משפטי רעוע"

נתחיל עם תיאור המצב הנוכחי, כפי שהוצג על ידי אמסלם. לדבריו, החוק מחייב כל אזרח ערבי להגיע ללשכת הגיוס, ושם צריכה להתקבל ההחלטה לגבי גיוסו. זה כידוע לא קורה היום, אבל מה מאפשר זאת מבחינה חוקית? מי שעסק בבחינת הסוגיה הזאת הוא פרופ' ליאב אורגד, במאמר בשם "המיעוט הערבי בישראל וחובת שירות ביטחון", שפורסם ב־2007 בכתב העת "המשפט".

אורגד, מומחה למשפט חוקתי, מסביר שם כי סעיף 1 לחוק שירות ביטחון אכן מחיל חובת גיוס לשירות ביטחון על כל אזרח ישראלי ותושב קבוע - ללא הבדלי גזע, דת, לאום או מוצא. כלומר, מדובר ב"חובה אינדיבידואלית הנגזרת מעצם האזרחות (או התשובות) הישראלית". אלא שבאותו חוק, תחת סעיף 13, מוענקת סמכות ל"פוקד" שלא לאכוף את החובה הזאת. מיהו "הפוקד"? החוק מגדיר אותו כמי ששר הביטחון האציל לו את הסמכות, ובנוסף גם מאפשר לו שיקול דעת נרחב בכל הנוגע להחלטה את מי לזמן ללשכת הגיוס. בנוסף, אורגד מצביע על כך שבהוראות אגף כוח אדם בצה"ל (הוראה מג 01-01) נכתב בהקשר ל"גיוס בני מיעוטים" כי "ככלל לא תגויס אוכלוסייה זו לשירות בצה"ל", מלבד "אנשים שיביעו רצונם".

אז סגרנו את ההיבט הפורמלי של הסוגיה? לא ממש. ראשית, אורגד מצביע על כך כי עצם זה שצעירי החברה הערבית לא מזומנים לשירות בצו אישי, לא בהכרח פוטר אותם באופן גורף לפחות מהתיצבות בלשכה (ישנו גם מה שמכונה "צו הפוקד הכללי" שמתייחס לכל בני השנתון הרלוונטי בכל שנה). ושנית, כפי שקבע בג"ץ במהלך השנים, לגיוס או אי גיוס גורף של אוכלוסיות שלמות ישנם גם היבטים חוקתיים הנוגעים לשוויון, ולא ברור שניתן לפטור החלטה כזאת ב"ככה הצבא החליט". אורגד, שמתייחס במאמרו בעיקר לחלק הראשון שהזכרנו, מציין כי ההסדר הנוכחי "נשען במתכונתו כיום על בסיס משפטי רעוע וספק אם נעשה כדין", ועל כן הוא ממליץ להסדיר את הנושא בחקיקה, בדומה לגיוס בני ישיבות (חקיקה שכידוע עד כה לא הצליחה לעמוד במבחנים שקבע בג"ץ).

"פרדוקס לוגי"

עוד נחזור לניסיונות לאתגר את סוגיית גיוס הערבים, על רקע הפסיקות של בג"ץ בעניין החרדים. אבל לפני כן נצלול להיסטוריה של הנושא, וננסה להבין כיצד נולד בכלל ההסדר הנוכחי שלפיו ערבים אינם חייבים בגיוס. מעניין להיווכח כי דווקא בשנותיה הראשונות של המדינה לא התייחסו לכך כמובן מאליו.

"בשנים שלאחר קום המדינה התייחסו די ברצינות לעקרונות השיוויון במגילת העצמאות, ומאוד התלבטו בעניין הזה", אומר לנו ד"ר (אל"מ במיל') ראובן גל, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון. "אז בהקשר של החרדים, היה את ההסדר הנודע שהעניק פטור ל־400 בני ישיבות, אבל בנושא הערבים התקשו לקבל החלטה. צריך לזכור שבתקופה הזו הערבים היו תחת ממשל צבאי, שהטיל עליהם מגבלות קשות, אז לגייס אותם לצבא זה בוודאי פרדוקס לוגי".

 

יש כמה אנדוקטות שאפשר לציין מאותה תקופה (הזכרנו בכתבה קודמת בנושא כי ב־1949 דווקא ח"כ תופיק טובי ממק"י טען כי אי גיוס ערבים לצה"ל מהווה "אפליה גזעית"), אך הניסיון המשמעותי ביותר לגיוס ערבים בשנים הללו היה מהלך שביצע שר הביטחון, פנחס לבון. ב־1954 נשלח על ידו צו גיוס לכל "קהילות המיעוטים" שטרם גויסו, כדי "לתת לערבים את האפשרות להוכיח שלא רק זכויות הם תובעים לעצמם, כי אם נכונים הם למלא גם חובות".

במאמר שפרסם אורגד מצוטט דוח שסיכם את הניסוי שלפיו, למרבה ההפתעה, "האפשרות לשאת נשק וללבוש מדי חייל... וההזדמנות לצאת מחיי השגרה...", דווקא קסמה לרבים מהצעירים הערבים. גם ד"ר עאדל מנאע, ממכון ון ליר, מציין בספרו "נכבה והישרדות" כי אלפי צעירים ערבים בגיל הגיוס ראו בכך "הזדמנות להשוואת זכויותיהם ומעמדם לאלה של היהודים", וקיוו כי "שירותם בצבא ישים קץ לתחושות הרווחות בקרב היהודים בדבר היותם גיס חמישי". עם זאת, בקרב ההנהגה והדור המבוגר נרשמה התנגדות חריפה. למרבה האירוניה, באופן שקצת מזכיר איום אחר מהימים הללו, בפולמוס שהתנהל אז "נרשמו קולות (שלפיהם) אם לא תהיה ברירה יצטרכו הצעירים לצאת את הארץ ולא להתגייס".

בסופו של דבר, בוטלה כוונת הממשלה לגייס את הערבים, ובשנת 1956 הוחלט להחיל את חובת השירות בצבא רק על בני העדה הדרוזית. מדוע נסוגו ראשי המדינה מכוונתם? ד"ר מנאע מציע בספרו את האפשרות כי צו הגיוס של לבון לא היה יותר ממבחן נאמנות, או אפילו ניסיון לגרום לערביי ישראל לעזוב את המדינה.

"וכשיבוא, יבוא שלום"

מאז שנות ה־50 לא נעשו עוד ניסיונות ממשיים לגייס את בני החברה הערבית. אלא שבעשורים האחרונים נכנס לתמונה גם בג"ץ. אחרי הפסיקות המשמעותיות שלו בעניין גיוס החרדים, החל משלהי שנות ה־90, הונחו לפתחו עתירות גם בעניין גיוס הערבים. ב־1997 הוגשה עתירה בה נטען כי בדומה לפסיקה בעניין החרדים, יש לעגן גם את סוגיית גיוס הערבים בחקיקה ראשית. בסופו של דבר העתירה נמחקה בעקבות התחייבות הממשלה אז "לנהוג לגבי בני המיעוטים כפי שנפסק לגבי בחורי הישיבות בבג"צ".

ב־2001, לאחר פרסום מסקנות ועדת טל, הוגשה עתירה נוספת בסוגיה. הימים אז היו ימי האינתיפאדה השנייה, מה שהקל על השופטים להמליץ על מחיקת העתירה "לאור המציאות שהשתנתה". במאמרו, אורגד מציין כי השופטת דליה דורנר נימקה את ההחלטה בכך ש"העת הזו אינה בשלה לחיוב בני המיעוטים לבצע שירות צבאי או לאומי", והמליצה "לעתור שוב לכשיבוא שלום".

מאז, ככל הידוע, לא נעשו עוד ניסיונות רציניים לאתגר את הסוגיה מול בג"ץ. ד"ר גל, שכיהן בעבר גם כסגן ראש המל"ל, חושב שהעובדה שהנושא לא טופל לאורך השנים - למשל, בממשלת בנט־לפיד שכללה גם את רע"ם - היא בגדר "בכייה לדורות". "אם בשנות ה־50 היו בכל זאת מחליטים לגייס את ערביי ישראל בהתנדבות - כל הסוגיה הייתה נראית אחרת לגמרי. אפילו אם רבע מהאוכלוסייה הערבית הייתה נכנסת בשערי הבקו"ם היחס מצד היהודים אליהם היה שונה, וגם היחס שלהם למדינה היה אחר".

עוד כתבות

ירידות בבורסת ת''א / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסה על רקע ההסלמה הביטחונית; תשואות האג"ח זינקו

מדד ת"א 35 ירד ב-1.6% ● מנכ"ל נייס, ברק עילם פורש מתפקידו, החברה פרסמה תחזית פושרת להמשך השנה ● נקסט ויז'ן מעלה את יעד הצמיחה השנתי לכ-110% ● חברת הנדל"ן עמרם אברהם הונפקה בבורסה, ישנן עוד חברות נדל"ן בדרך לבורסה ● הבורסה בתל אביב מתכננת מהלך שבו ייפתח המסחר בימי שישי ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר

התחקיר עוד לא הושלם אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין

יחידת המודיעין מתמודדת עם לא מעט סימני שאלה שטרם זכו למענה מאז 7 באוקטובר ● בכירים לשעבר בצבא מתארים אותה כחבולה ומפולגת ברקע הכישלון המודיעיני הקשה והפרסומים על אודותיה בתקשורת הזרה ● בשלב זה, תחקיר רשמי ומלא טרם נערך ובכירי 8200 לא הודיעו על פרישתם בעקבות המחדל, אולם כבר כעת זהות יורשיהם מעוררת סערה חדשה בצמרת הצבא

פיז'ו 408 / צילום: יח''צ

פיז'ו מציגה: קרוס-אובר גדול עם מנוע קטן ומפתיע

למרות הנדסת האנוש החריגה, פיז'ו 508 תעניק תמורה מכובדת למי שמחפש קרוס-אובר מרווח, איכותי, ייצוגי ולא שגרתי

מטוס קרב F-15. ''עשרות אם לא יותר כלי חיל האוויר'' / צילום: דובר צה''ל

"התאמנו ליותר מזה": המתקפה האיראנית מעיניים של נווט קרב

כחלק מההכנות לאחד מרגעי השיא של חיל האוויר במלחמה, טייסי הקרב דימו תרחישים של מתקפה מאיראן באמצעות סימולטורים - כך מספר נווט הקרב רס"ן (מיל') א' שנטל חלק ביירוט ● "המאמן מאפשר לתרגל כמה גזרות, יום או לילה"

סטנלי לפידוס / צילום: לינקדאין

היזם ששינה את שוק הבדיקות לאבחון סרטן מגלה מה הופך חברה למצליחה

סטן לפידוס המציא מחדש את בדיקות הפאפ לגילוי סרטן צוואר הרחם ואז שינה לגמרי את האופן שבו מאבחנים את סרטן המעי הגס ● בשבוע הבא הוא יגיע לישראל כדי להשתתף בכנס Biomed 2024, ויש לו כמה עצות ליזמים צעירים

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

תצוגה מקדימה למכירת תיקי בירקין בלונדון. המחיר מגיע למאות אלפי דולרים / צילום: Reuters, Yui Mok

ההשקעה המפתיעה שזינקה יותר מזהב בעשור האחרון

מי חשב שלקוחות נובורישים יסכימו להוכיח שהם ראויים לרכוש תיק, לחכות ברשימה המתנה אינסופית ולשלם עשרות אלפי דולרים? אלא שזה לא תיק, זה בירקין, והוא עשוי להתגלות כהשקעה הכי משתלמת בשוק

רס''ם רן יעבץ / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ם (מיל') רן יעבץ נפל בפיצוץ אמצעי לחימה בעוטף

יעבץ ז"ל, בן 39, שירת כלוחם בגדוד הסיור 6828 והניח אחריו הורים, אח ואחות, אישה ו-3 ילדים ● לוחם נפצע קשה מפגיעת כטב"ם של חיזבאללה שהתפוצץ במטולה • פיגוע בצומת יצהר: מחבל דקר איש קבע שהיה ברכבו ונמלט ● עדכונים שוטפים

טנקי Leopard 2 במפעל נשק גרמני. ''מוכנות מיידית'' / צילום: Associated Press, FABIAN BIMMER

ספינות קרב, טילים ונשק לייזר: מי המדינה שמובילה במרוץ החימוש העולמי?

המציאות הגלובלית החדשה שמה קץ לעשורים של שלום - ושלחה מדינות רבות למסע התחמשות ● באירופה מתארגנים לעימות כולל עם רוסיה, איראן מתקדמת לגרעין, ואפילו אוסטרליה הכריזה על חיזוק המערך הצבאי ● בשנה החולפת ההוצאה העולמית על ביטחון רשמה את הזינוק החד ביותר זה 15 שנה ● גלובס מציג את המהלכים הגדולים בדרך למלחמה הבאה

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה

המחירים משתוללים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה בשליטה? בינתיים המחירים משתוללים

בעולם הסטרילי של הפרסומות מתחילים להכיל ● קבוצות השוליים מדברות על ממלכת יהודה וישראל ועל בגידה מבפנים ● והאינפלציה עוד לא מסונכרנת עם המצב בשטח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

נשיא מצרים א סיסי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו / צילומים: AP, Shutterstock, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט)

קהיר מאיימת על ירושלים, בזמן שהיא זקוקה לגז הישראלי יותר מאי פעם

בעקבות תמרון צה"ל במרחב רפיח בוחנים המצרים מחדש את היחסים עם ישראל, אלא שנראה שבפן האנרגטי, האפשרויות של מצרים מוגבלות ● ישראל אמנם צריכה את צינורות ההולכה המצריים, אבל גם השכנה ממערב זקוקה לנו, נוכח צפי למחסור חמור בגז בקיץ

נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל / צילום: ניב קנטור

הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

להייטק הוא הגיע כמעט בטעות, וב־2017 הציעו לו לבנות מאפס את הפעילות העסקית של אנבידיה ● כיום נתי אמסטרדם מלא בגאווה על הדרך שעבר, ולא מודאג ממצב הענף הישראלי: "יש פה הרבה טאלנטים ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם" ● שיחה קצרה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל

איזיה צ׳צ׳יק ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הלך לעולמו איזיה צ'צ'יק שכיהן כמנהל בכיר בחברות טכנולוגיה, פיננסים ותעשייה

תפקיד הניהול המפורסם של צ'צ'יק היה כמנכ"ל קבוצת עורק בשנות ה-90 ● בהמשך כיהן כיו"ר אליאנס ובמשך שנים סייע להצמחתה ● בעשורים האחרונים כיהן בתפקידים בכירים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות שונות, ועד חודש ינואר השנה עדיין נשא בתפקיד דירקטור בחברת נקסטקום הציבורית

שגריר ארה''ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית / צילום: כדיה לוי

שגריר ארה"ב בישראל מדבר על הפוטנציאל של החברה הערבית והסיכוי לעסקה עם סעודיה

"שילוב החברה הערבית הוא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר החכם לעשות", אמר שגריר ארה"ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס ● לו התייחס לנורמליזציה הפוטנציאלית עם סעודיה: "עד שלא תהיה רגיעה במלחמה יהיה קשה להוביל את זה לקו הסיום" ● ולגבי המצב בין ישראל וארה"ב, אמר: "מה שקרה בשבועיים האחרונים לא שינה מהותית את היחסים"

טיילור סוויפט. השפעה של 330 מיליון דולר על ה־NFL / צילום: ap, Lewis Joly

השיעור הכלכלי שחברות המדיה יכולות ללמוד מטיילור סוויפט

שוק המדיה חווה האטה שתחייב את שלושת מנועי הצמיחה הגדולים שלו - רשתות חברתיות, חברות סטרימינג וחברות גיימינג - לשנות אסטרטגיה ולשתף פעולה ביניהם, כך עולה מדוח חדש של פירמת הייעוץ דלויט ● הסיפור של סוויפט ובן הזוג כוכב ה־NFL מוכיח עד כמה מהלך כזה יכול להיות רווחי

אולם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Shutterstock, Ankor Light

האג: דרום אפריקה ציטטה את סמוטריץ, דורשת לעצור את הלחימה

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) קיים דיון בבקשה הדחופה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה בעקבות פעולת צה"ל ברפיח ● המשלחת הישראלית נוכחת בדיון ומחר תטען

בעסקה מורכבת נדרש המתווך להראות הישגים כדי להיות ראוי לעמלת תיווך / אילוסטרציה: Shutterstock

בעסקה מורכבת נדרש המתווך להראות הישגים כדי להיות ראוי לעמלת תיווך

האם יש לשלם דמי תיווך אף שפעולות התיווך הופסקו ביוזמת המוכרים ולאחר זמן התנהל מו"מ ישיר בין המוכרים לקונים?

הביטלס / צילום: ap

על אחיזה קטנה נוספת באגדת הביטלס, באיחור של 50 שנה


הסרט Let It Be, שצולם בזמן ההקלטות האחרונות והדרמטיות של הביטלס כלהקה, עלה לאחרונה בדיסני פלוס ● הסרט צולם כבר בשנות ה-70 אך כעת הוא חוזר למסך באיכות צפייה וסאונד נדירות