וירוס הקורונה תפש את העולם בהפתעה. למרות האזהרות הרבות, ממשלות וארגונים מוצאים את עצמם מופתעים מאירוע שהיה די ברור שיגיע, במילים אחרות מופתעים מהופעת הברבור השחור ששמו COVID-19.
תיאורית הברבור השחור בספרו של Nissim Nicholas Taleb משנת 2007 "The Black Swan - The Impact of the Highly Improbable". התיאוריה מתייחסת לאירועים בעלי הסתברות נמוכה אבל עם השלכות משמעותיות שניתן להסביר אותם בקלות (יחסית) אבל רק בדיעבד. אנשים שונים, וביניהם מדענים, חוקרים ואחרים אמנם הזהירו מפני אחת הסכנות הגדולות ביותר העומדות בפני האנושות, המגיפות והווירוסים ולא רק פצצות אטום או פגעי מזג האוויר. גם ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ואחד מעשירי העולם, נתן הרצאה מרתקת בשנת 2015 במסגרת הרצאות TED ובה הציג תחזית כמעט מדויקת למה שעלול להתרחש כתוצאה ממגפות. ווירוסים. למרות אזהרות אלה, COVID-19 הפתיע את העולם והביא למשבר גלובלי שסופו טרם נראה.
העולם כבר חווה מספר התפרצויות של וירוסים, כגון Ebola ,Sars ועוד, אבל בדרך כלל התפרצויות אלה היו על בסיס גיאוגרפי מקומי והצליחו להתמודד איתם לפני שהפכו למגפה גלובלית. הפעם ההתפרצות תופסת את העולם במצב שונה - עולם שעבר תהליכים מהירים של גלובליזציה ואורבניזציה, עולם שמתמודד עם משבר של התחממות גלובלית. הפעם המגיפה התפרצה במהירות (המקרה הראשון דווח בעיר Wuhan הנמצאת במחוז Hubei בסין, ב-31 לדצמבר 2019) והתפשטה במהירות למדינות רבות כגון דרום קוריאה, איטליה, ספרד, ישראל ועוד. ההתפרצות הקורונה, הפכה במהירות רבה למשבר גלובלי, הפוגע באנשים ובכלכלה העולמית ומסכן באופן חמור את הכלכלה העולמית.
ארגונים מקיימים כמעט בדרך שגרה תרגילי המשכיות עסקית (BCP), בין אם בהוראת הרגולטורים ובין אם כיוזמה של הנהלה אחראית. אירוע מסוג הקורונה, אפילו תרחישי ההמשכיות העסקית לא לקחו בחשבון. תרחישי ההמשכיות העסקית של מרבית הארגונים עסקו בתרחישי קיצון של מלחמות, מזג אויר, שריפות, הצפות וכד', אולם רובם לא התייחסו לתרחיש חמור כל כך הכולל סגר על האוכלוסייה, איסור התכנסויות, סגירה כפויה של עסקים כמו בתי קפה, מסעדות, תיאטראות, בתי קולנוע ואירועי ספורט, הפסקת לימודים בכל מערכת החינוך, הפסקה כמעט מוחלטת של טיסות ותיירות, עצירת פעילות שרשרת האספקה בגלל פגיעה במפעלים בסין או איטליה, נפילה דרמטית בביקושים וכד'. אין ספק - וירוס הקורונה הזיז את הגבינה להרבה מאד ארגונים, בפתאומיות ובעוצמה בלתי נתפסים.
ארגונים נאלצו לעבור במהירות עצומה לעבודה מהבית, אוניברסיטאות ומכללות נאלצו לעבור ללמידה מרחוק, חלק משמעותי מהקניות בוצעו באמצעות אתרי מסחר אלקטרוני. הטכנולוגיות הדיגיטליות הפכו במהירות לאחד הכלים העיקריים המאפשרים לארגונים להתמודד עם האתגר החדש. הטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגונים, גם אם הם מתעקשים לא לקרוא לזה כך, הפכה לצו השעה. ארגונים הערוכים לאתגרים אלה ומסוגלים להגיב במהירות, הם הארגונים שמצליחים לתפקד בצורה סבירה גם בתקופה זו וכפי הנראה יהיו אלה שיהיו ערוכים טוב יותר להתמודד בעידן שלאחר וירוס הקורונה.
במאמר זה בחרתי להתבונן על משבר הקורונה מנקודת המבט של התהליך הנמשך כבר שנים רבות - תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית. יש כיום לא מעט אנשים המתייחסים בספקנות למושג זה או מרגישים שהוא שחוק מרוב שימוש או שאינו ברור די הצורך. על אף האמור, הברבור השחור COVID-19 יביא לשינוי עמוק של מספר רב של דברים וניתן לומר די בוודאות שמה שהיה, הוא לא מה שיהיה. תהליך השינוי הזה, ייתמך במידה רבה בטכנולוגיות הדיגיטליות ויאיץ במידה רבה את הטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגונים.
נסקור מספר נושאים שיעברו שינוי עמוק בעתיד הקרוב והבינוני.
טרנספורמציה דיגיטלית של מקום העבודה - עבודה מרחוק (Remote Working)
עבודה מהבית איננה נושא חדש ובוודאי לא בארגוני ההיי-טק והטכנולוגיה. מה שהיה עד כה נושא נפוץ בעיקר בארגוני ההיי-טק, יהפוך בעתיד הקרוב לנושא נפוץ ומקובל. האירוע של הקורונה הביא לכך שרוב הארגונים, נאלצו לעבור במהירות וללא הכנה מוקדמת, לעבוד מהבית. האתגר האמיתי הוא שעבודה מהבית מחייבת את הארגונים להיערך בצורה רצינית ועמוקה. זו תהיה טעות אם ארגונים יחשבו שכל מה שנדרש הוא שימוש ב-Zoom ,Webex ,Microsoft Teams ,Google Hangouts ,Slack ודומיהם והנה הארגון עובד מהבית. עבודה מהבית מחייבת שינוי בהרגלי העבודה, הן של העובד והן של הארגון. צריך לזכור ששיטת עבודה זו אינה מתאימה לכל סוג עובד. למשל עובדי ייצור ולוגיסטיקה אינם יכולים לעבוד מהבית. עבודה מהבית מחייבת שינוי בתהליכי עבודה מסוימים, שינוי בשיטות ניהול נובחות, שיטות תגמול והערכת עובדים ועוד. מבחינת העובד, מה שנראה ברגע ראשון כרעיון מדליק, עלול להתגלות כאתגר המחייב משמעת עצמית, התנהלות עצמית נכונה, התמודדות עם מצבים ייחודיים לבית וכד'. הארגון חייב להתאים את עצמו ולהכין את סגל העובדים למצב זה. כפי שכבר כתבתי במאמרים קודמים - הטכנולוגיה היא ה-enabler ולא פחות חשוב הוא להכין את העובדים, התהליכים, הנהלים, המדדים, התשתיות הטכנולוגיות, אבטחת מידע ועוד.
טרנספורמציה דיגיטלית של מערכת החינוך - למידה מרחוק (Distance Learning)
מוסדות החינוך (יסודי, חטיבות ביניים, תיכונים) משתמשים כבר שנים רבות בטכנולוגיות דיגיטליות. תלמידים מכינים שיעורים ועבודות מהבית באמצעות המחשב, קוראים ומתרגלים נושאים שונים באמצעות האינטרנט, מבצעים סימולציות וכד'. עדיין, חלק משמעותי מהלימודים מתקיימים בכיתה פיסית שבה מורה פוגש עשרות תלמידים ומלמד אותם בצורה מסורתית. המקרן ומצגות Power Point החליפו את הגיר והלוח, אבל המהפכה הדיגיטלית בכיתה נעצרה פחות או יותר כאן. עכשיו, בעקבות אירוע הקורונה, מערכת החינוך הגבוה, אוניברסיטאות ומכללות, התארגנו במהירות ועברו כמעט כולם ללמד מרחוק. סביר להניח שלאחר טבילה זו במים העמוקים, חלק מהקורסים יישארו כקורסים וירטואליים וסטודנטים יוכלו ללמוד מרחוק. גם משרד החינוך מתחיל לקדם את המעבר ללמידה מרחוק. גם קורסים ומרצים יעברו הכנה ויתחילו להשתמש בעוצמה של הכלים הדיגיטליים, כגון סקרים בזמן אמיתי, צ'אט עבודה בצוותים, וכד'.
הטרנספורמציה הדיגיטלית של המסחר - מסחר אלקטרוני (e-Commerce)
ארגונים רבים בארץ ובעולם הקימו אתרי מסחר אלקטרוני ומאפשרים ללקוחותיהם רכישה דיגיטלית. כולם מכירים את Amazon ,Alibaba ,eBay ובארץ את שופרסל אונליין, סופר פארם ואחרים. חוויית הרכישה באתרים אלה היא טובה מאד, המשלוחים מתקבלים במהירות (כמובן שבזמן קורונה הארגונים אינם ערוכים היטב לגידול הדרמטי ברכישות המקוונות). הארגונים שחשבו שאין צורך להשקיע בנושא זה, בוודאי מצטערים על כך. מי שמכיר את הנושא מבין שמסחר אלקטרוני לא מסתיים בהקמת אתר יפה. המסחר האלקטרוני מחייב שינוי של תהליכים, פיתוח תהליכים לוגיסטיים חדשים, מערך משלוחים ועוד.
טרנספורמציה דיגיטלית של שירותי בריאות - רפואה מרחוק (Tele Health)
מערכת הרפואה נדרשת להתמודד עם אירוע הקורונה באמצעות חדרי אשפוז מיוחדים ומבודדים, צוותי רפואה הלבושים בביגוד מיוחד, הגברה של תהליכי הבדיקה והמעבדות וכד'. עוד טרם התפרצות המגיפה, מערכת הרפואה החלה כבר בביצוע צעדים משמעותיים בנושא רפואה מרחוק. קופות החולים בארץ, שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, מאוחדת ולאומית, נמצאים בשלבים כאלה ואחרים ומספקים מגוון שירותים דיגיטליים כגון קביעת תורים, קבלת מרשמים, ביקורים מרחוק (eVisits), שימוש בהתקנים לשידור נתונים לרופא ועוד. בתי החולים עצמם עוברים להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לאשפז חולים בביתם ונטר אחר מצבם מרחוק וכד'. בי"ח שיבא מוביל את תהליך הפיכתו לעיר הבריאות ועושה זאת תוך שימוש בחדשנות וטכנולוגיות דיגיטליות רבות.
טרנספורמציה דיגיטלית של אירועים
חאיסור של התקהלות מביא את מוסדות התרבות, כנסים מקצועיים ואירועי הספורט לחשוב מחדש על צורת התפקוד שלהם בעידן החדש. מספר כנסים מקצועיים בחו"ל, שבדרך כלל משכו אלפי אנשים, עוברים למתכונת דיגיטלית של השתתפות באמצעות שיחות ווידאו בהרצאות ומפגשים עם נציגי החברות המציגות. אירוע גדול של חברת Google, הפך לאירוע דיגיטלי Google Connect שניתן להשתתף במפגשים והרצאות וירטואליים.
סיכום
זוהי רק רשימה חלקית של נושאים כלכליים שיאיצו את תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם בעקבות האירוע של נגיף הקורונה. בכל אחד מהתחומים הטרנספורמציה מהווה תהליך עמוק של שינוי והתאמה לעשיית עסקים בצורה אחרת. הטכנולוגיה הדיגיטלית היא ה-Enabler אבל הארגון חייב לפתח יכולות ולבצע שינויים רבים. זה הזמן להאיץ תהליכים אלה כי העולם לאחר האירוע הזה יהי עולם שונה. כדאי להיות מוכנים.
למידע נוסף ועדכני בנוגע להתמודדות עסקית בצל הקורונה בבלוג ייעודי של BDO>>